כולנו    נחליט!
אתר ישראלי לדמוקרטיה ישירה
www.kulanu-nahlit.org

דף הבית | אקטואליה | הצהרת הדמוקרטיה הישירה | שאלות נפוצות | מאמרים | english | הגדרות | כתוב לנו | פורום - כולנו-נדון!

זכות וטו למיעוט בדמוקרטיה ישירה

הצעה להגנה על זכויות המיעוט בדמוקרטיה ישירה תוך שמירה על עיקרון הכרעת הרוב
*מומלץ לקרוא ראשית את "הצהרת הדמוקרטיה הישירה" לפני קריאת מאמר זה.

הבהרת מושגים בטקסט:

 ד"י - דמוקרטיה ישירה - ע"פ "הצהרת הדמוקרטיה הישירה".
מיעוט תקיף - מיעוט בהחלטה המשתמש בזכות הטלת וטו.
אנדרלמוסיה - מצב בו החברה מפסיקה להתקיים, כל פרט עושה אשר על רוחו, אין התייחסות מצידו לפרטים
אחרים בקבוצה, וכך אין להם הגנה מפניו ואין לו הגנה מפניהם.
חברה - קבוצה של פרטים בעלת חוקים והחלטות משותפים, והתארגנות משותפת בתחומים שונים שמטרתם להגן על הפרטים ולקיים חיים משותפים. חברה יכולה להיות בכל סדר גודל שהוא מעשרות אנשים למאות מליונים ואף יותר.
אזרח - פרט בחברה.
זכות הטלת וטו -  הזכות לערער או על עצם ההחלטה או על חיוב המיעוט לפעול לפיה/
 

מהות הדמוקרטיה הישירה

 דמוקרטיה ישירה, מטרתה להשיג מקסימום חופש ושליטה עצמית לכל אזרח על חייו, דרך לקיחת חלק בכל החלטה פוליטית.

 סכנת הדמוקרטיה הישירה:

 כמו בכל סיטואציה בה מקבלים החלטה אחת יותר משני אנשים, גם בד"י יתהווה מיעוט ורוב. כיוון שגם מי שיהיה לבסוף במיעוט, יקח חלק פעיל בקבלת ההחלטה, תהיה ההחלטה עבורו מחייבת יותר (רשמית ומנטלית) מבכל צורת שלטון אחר.

מצב כזה פוגע בחופש והשליטה של האזרח על חייו ולכן פוגע במהות הד"י.

 מסקנה:

 אמנם, אדם שחי בחברה לא יוכל לעולם לחיות בחופש מוחלט, ותמיד יצטרך להתחשב ולהקשיב לפרטים האחרים בחברה, אבל יש לאפשר לו להשיג מקסימום חופש ושליטה על חייו ככל שניתן.

לכן, בד"י יש למצוא דרך בה המיעוט אינו חייב לבצע את החלטת הרוב, ובכל זאת תתקיים קבוצת הפרטים כחברה ולא תיוצר אנדרלמוסיה.

 דרכים לפתרון הבעיה:

1. קביעת עקרונות יסוד המבוססים על זכויות בסיסיות של האדם, השומרות על חירותו ושליטתו בחייו, אשר אסור להפר אותן באף החלטה פוליטית.

2. נתינת זכות למיעוט להטיל וטו על החלטות פוליטיות.

 
* חשוב לציין - שתי הדרכים אינן סותרות אחת את השניה, אלא משתלבות.
 

התיחסות מורחבת לדרך מס' 2 - הזכות להטיל וטו

* הקדמה: איך נותנים זכות וטו למיעוט בלי לפגוע בקיום החברה והדמוקרטיה, ובלי ליצור אנדרלמוסיה?!

 ככלות הכל, מי שמעוניין לחיות בחברה, אינו יכול להחליט החלטות על דעת עצמו בלבד, ועליו להתחשב בדעת רוב האנשים בחברה בה הוא חי, אבל  גם בדעת המיעוט!

 שאלה עקרונית: מה הוא קנה המידה לנתינת זכות וטו? באיזה סוג של החלטות מותר להטיל זכות וטו ובאיזה אסור?   

 תשובה: אין קנה מידה שכזה - לאדם אחד תחשב החלטה פוליטית מסויימת כהרת אסון, בעוד לאחר היא תהיה שולית וחסרת חשיבות, או לחילופין, פתח  לתקווה חדשה.

איך זה יקרה בפועל? 

 זכות שבצידה חובה:



על כל החלטה פוליטית תהיה למיעוט זכות וטו, אבל עם זכות זו תגיע מיד חובה  חשובה - פשרה!   

מיעוט שמחליט להטיל וטו על החלטה פוליטית כלשהי,  חובה עליו להציע פשרה לרוב שדעתו היא שנתקבלה. 

בלי הצעת פשרה לא יוכל המיעוט להטיל וטו!!!

 


 

מרגע שהמיעוט הטיל וטו והציע הצעת פשרה, "עובר הכדור למגרש" של הרוב

הרוב יכול לקבל את הפשרה אבל יש לו גם את הזכות להתנגד לה. אבל, שוב, זוהי זכות שבצידה חובה.




 


אם הרוב מתנגד לפשרה עליו להביא במקומה פשרה אחרת.





 ושוב "עובר הכדור למגרש" של המיעוט - או שיקבל את הפשרה, או שיביא פשרה אחרת וכן הלאה עד שתפתר הבעיה.


.

יתרונות


  1.  מיעוט "יחשוב פעמיים" לפני שהוא מטיל וטו - חובת הצעת הפשרה תגרום למיעוט לחשוב "האם ההתנגדות להחלטה שנתקבלה כל כך חזקה ומשמעותית עד כדי כניסה לדיאלוג שעשוי להיות מתמשך ועד כדי השקעת אנרגיה ומאמץ במציאת רעיון לפשרה".

  2.  לא על כל החלטה יטילו וטו, וכך לא תהיה "שליטה" של המיעוט על הרוב. 

  3.  יווצר דיאלוג מתמיד בין האזרחים - דיאלוג זה יעצב את אופיים של האזרחים להתפשרות, הקשבה ופתיחות, ויעזור להם להבין את הד"י לעומק.

  4. הדיאלוג וההתפשרות יעצבו את פני החברה ויחנכו את האזרחים ללקיחת אחריות ולקבלת השונה - האזרחים יחשבו יותר לעומק על כל החלטה שהם לוקחים ויוכלו, תוך חשיבה זו, להבין מה מרגישים וחושבים האזרחים שהחליטו אחרת מהם.

  5. לא ייפגעו החופש והשליטה של האזרחים על חייהם, לא תיפגע מהות הד"י - המיעוט יוכל להמשיך לחיות את חייו לפי מצפונו ודעותיו ולא ייפגע מהרוב. הרוב לא ייכפה את עצמו על המיעוט ועם זאת תמשיך החברה להתקיים.

  6. התפשרות גוררת אחריה רצון טוב והתרככות של הצד השני - ע"י מציאת פשרות בהחלטות פוליטיות תיווצר בחברה אוירה נינוחה ופתוחה יותר, מה שייצור עזרה הדדית, סולידריות ואהדה בין הפרטים בחברה.

חסרונות

  1. עלול להיווצר "פינג פונג" של פשרות בין המיעוט לרוב - אם כל צד יהיה "תקוע" במקום שלו, הבעיה עלולה לא להפתר וההחלטה עלולה לא להתבצע. זוהי פגיעה בעקרון שלטון הרוב, "שליטה" של המיעוט על הרוב, ולכן פגיעה בחירותו של הרוב ושליטתו על חייו ופגיעה במהות הד"י.

  2. מסובך ומורכב - על כל הצעת פשרה יצטרכו שוב להצביע כל האזרחים. כל הצבעה כזו דורשת עוד אנרגיה אישית של כל אזרח, להיות מעורב בהצעת הפשרה ולקחת חלק בהצבעה - דבר כזה עלול להתיש את האזרח וליצור חוסר איכפתיות וחוסר עיניין

 תשובות לחסרונות

 חסרון 1 - ראה יתרון 1 ו-4.

חסרון 2 - מי אמר שדמוקרטיה ישירה היא קלה ופשוטה?

               כמו ששלטון נציגים יותר קשה ומורכב מדיקטטורה, כך גם ד"י יותר מורכבת וקשה משלטון נציגים.

              

 אבל - כמו ששלטון נציגים נותן לאזרחים יותר חופש ושליטה על חייהם מדיקטטורה, כך ד"י נותנת לאזרחים יותר חופש ושליטה על חייהם משלטון נציגים.

        תחושת החופש והשליטה של האזרח והרצון להמשיך לקיים אותם ייחזקו אותו וייצרו אצלו אנרגיה, אכפתיות ועיניין.

         כמו כן, מה שנשמע עכשיו מורכב, לא יחשב בהכרח מורכב בעתיד, כאשר האזרחים יתרגלו לקחת חלק בכל דיון

         והחלטה פוליטית גם כיום ההתארגנות לבחירות פעם בארבע שנים דורשת מאמץ, אבל אף אזרח לא יוותר על מאמץ  

         זה וירצה לחזור לדיקטטורה.

 

שאלות "מכשילות" ותשובות

  מה מינימום האנשים שיכולים להטיל וטו? האם אדם אחד יכול להטיל וטו?

בוודאי!!!

אמנם זה נשמע בלתי אפשרי, כי בכל החלטה פוליטית יהיה לפחות אדם אחד שבשבילו ההחלטה היא הרת אסון והוא מוכן "ללכת עד הסוף" כדי לשנותה. אבל, מצד שני, להגיע לפשרה עם אדם אחד זה פשוט וקל הרבה יותר מלהגיע לפשרה עם מיעוט גדול יותר. כמו כן, במקרה של וטו שהוטל ע"י אדם אחד, אפשר לנסות למצוא פתרון שלא יצריך הצבעה נוספת.

רעיון: אולי תהיה ועדה שאחראית לטפל במקרים כאלו, ותקבל פשרה לפי רוח ההחלטה המקורית שהתקבלה.

 

מה יהיה על החלטות שצריך לבצע במהירות?

כמו מה למשל? מי מחליט שהחלטה כלשהי צריכה להתבצע במהירות? זה גם נתון לדעתם של רוב ומיעוט. אם יש מיעוט תקיף להחלטה, אז היא לא בהכרח צריכה להתבצע במהירות.

כמו כן, החלטות שצריכות להתבצע במהירות מתקבלות בדר"כ במהירות ולכן דווקא עדיף שתהיה הזדמנות נוספת לחשוב ולהעמיק בהחלטה לפני ביצועה.

אם מדובר בהחלטות שאי ביצוען בזמן ייצור מצב הרה אסון, התשובה לכך היא שבכל מקרה, עם או בלי זכות וטו עלולות להתקבל החלטות הרות אסון, שעלולות לפגוע באופן סוחף בחברה כולה. גם היום מתבצעות החלטות שכאלה, אבל רק בד"י מחוייב האזרח לקחת אחריות על ההחלטות האלו ולכן הוא ילמד וייבנה מהן ויקח אותן בחשבון בהחלטותיו הבאות.

 

סיכום

ד"י זה לא שלטון פשוט. הוא דורש מהאזרח להיות יותר מעורב ולקחת יותר אחריות. קשה לנו כיום לראות בעיני רוחנו את האזרחים נוהגים בסולידריות, בהתפשרות ובפתיחות, אבל הד"י לא תגיע ביום אחד אלא אחרי מהפכה ארוכה, מחנכת ומעצבת שתיצור חברה כזו שתוכל לתפקד בדמוקרטיה ישירה. אני מאמינה שאם האזרחים לא יהיו מספיק פתוחים ומתפשרים לקיום זכות וטו, הם גם לא יהיו מספיק פתוחים ומתפשרים לקיום ד"י בכלל. חברה שתצליח לקיים בתוכה ד"י תצליח גם לכלול בתוכה זכות וטו בצורה שזכות זו לא תפגע בה!

* ייתכן מאוד שבשלב מאוחר יותר, ייעשו הפשרות עוד לפני קבלת ההחלטה!

   

     נכתב על ידי ענת ברלב.

 


[למעלה]
דף הבית | אקטואליה | הצהרת הדמוקרטיה הישירה | שאלות נפוצות | מאמרים | english | הגדרות | כתוב לנו | פורום - כולנו-נדון!

www.kulanu-nahlit.org